אסף, היחס של כ-35 פרמטרים ידועים מתוך כ-200 פרמטרים שגוגל מחשב את הציונים שלהם כדי לשקלל את ציון הרלוונטיות של דף אינטרנט לביטוי חיפוש נתון (תוצאות החיפוש מסודרות על פי הסדר היורד של ציוני הרלוונטיות) זה סיפור עתיק. אפשר שכבר שבוע לאחר מכן גוגל הגדילו את מספר הפרמטרים ל-210 או שלפני שנה הוא היה 2,000 ואנחנו נשארנו עם אותם כ-35 פרמטרים ידועים. האם אתה יכול לפתור משוואה בת 200 נעלמים כאשר אינך יכול להציב ערכים מספריים אפילו ב-35 מהם?
יתר על כן, גוגל משנה לחלוטין, אם כי בהדרגה, את הדוקטרינה שעל פיה עובד מנוע החיפוש. בעבר, צוות הפיתוח של מנוע החיפוש הגה את אותם פרמטרים והטמיע בתוך מנוע החיפוש את השיטה למדידת הציונים שלהם. על פי כל העדויות גוגל עובר לשימוש באלגוריתמים שלומדים לבד בשיטות של אינטלגנציה מלאכותית מה הם הפרמטרים שבהם אוכלוסיה ששאלה ביטוי חיפוש נתון מבטאת את רמת שביעות הרצון שלה מהביקורים בתוצאות החיפוש הספציפיות ומה הם הפרמטרים שמאפיינים אוכלוסיה ששאלה ביטוי חיפוש אחר. משמע, בניגוד לעבר, אין איש בגוגל שיודע מה האלגוריתם למד ואיך הוא פועל! אין לכן יותר גם טעם לנסות לנחש באמצעות ניסויים מבוקרים מה חושבים מפתחי האלגוריתם של גוגל!
יחד עם זאת, חברת SEOMOZ התעקשה לקיים מדי שנה סקר בין מקדמי אתרים כדי לנסות לחשוף מה המשקל היחסי של הפרמטרים הידועים לה. ראה למשל:
http://www.askpavel.co.il/blog/search-ranking-factors-2011
לפני שבוע פורסמו תוצאות סקר המתייחס לקידום בתוצאות החיפוש המקומיות:
http://www.askpavel.co.il/blog/updates-31-8-13
בתחתית אותו דף תוכל למצוא תמצית של הסבר שאני מפרסם מדי שנה מדוע ההנחה הבסיסית של הסקר (שלציון הרלוונטיות המשוקלל ערך בעל גבול עליון) שגויה ותוצאות הסקר מגוחכות.
