לפער העצום בין מה שעובדי גוגל יודעים לבין מה שהם מסבירים לציבור מקדמי האתרים יש סיבה עיקרית אחת: המוצרים שמייצר יצרן מכוניות נמצאים בידי הציבור. אם מתגלה פגם בייצור, מזמינים את בעלי המכוניות שכבר נמכרו למוסכים המורשים כדי להחליף את החלק הפגום. אם מהנדסי היצרן מפתחים שכלול, הוא יוכנס בהכרח, אם בכלל, רק בדגמי השנים הבאות. מכונית היא מוצר שצריך להיות קל להפעיל אותו (הידע הדרוש לקבלת רישיון נהיגה) וקל יחסית לתחזק אותו (הידע של עובדי מוסכים).
לעומת זאת, המוצר העיקרי של גוגל - מנוע החיפוש שלו - נשאר ברשות חברת גוגל, אם כי הוא בשימוש הציבור הרחב. השימוש במנוע החיפוש קל ופשוט, אבל הפעלתו, תחזוקתו השוטפת, ופיתוח מתמיד של שכלולים מופקד בידי חלק מ-52,000 עובדי גוגל, שמרביתם מדענים, מהנדסים, מתכנתים ומנהלים מוכשרים וחרוצים, שכולם נבחרו בקפידה רבה. היכולת של מישהו מבחוץ להבין איך פועל מנוע החיפוש המורכב מעבר לכל דמיון של גוגל, מודל אוקטובר 2015, ומה טיבם של השכלולים הרבים שמוכנסים בו מדי יום, דומה ליכולתו של ילד בכיתה א' להבין עבור מה הוענק פרס נובל לפיסיקה השנה, גם אם הוא שומע את ההסבר מפי חתן הפרס. באותה מידה, גם למי שמנסה להסביר יש קושי רב להצליח לעשות זאת בגבולות הידע ואוצר המילים המדעי של אותו תלמיד.
