אנונימי, הייתי מסכים איתך אם הכלים היו בודקים חלק ניכר מהפרמטרים, ואז היינו יכולים לדבר על אמינות שהיא פחותה ממושלמת. אבל כפי שהכלים האלה לא מסוגלים לבדוק את ציון ה-TR (שהומצא במיוחד כדי להכשיל כלים כאלה וניתוח ידני שדומה להם) הם גם לא יכולים לבדוק את שאר מאות או אלפי הפרמטרים הסמויים שעל פיהם האלגוריתם מחשב את ציון הרלוונטיות של הדף ואת ערך הקישור היוצא ממנו (גוגל דיברו על 200 פרמטרים עוד לפני כמה שנים). ומאחר והכלים האלה בודקים לכל היותר 36 פרמטרים מתוך מאות או אלפים, הם לא רק לא אמינים אלא לא שימושיים לחלוטין. הכשלון שלהם בולט מיד לעין כאשר הם מגלים למשל שהדף שלך עולה, בכל הפרמטרים הנמדדים או במרביתם, על הדף שמעליו בתוצאות החיפוש. מה שניגזר מזה הוא שאין לך דרך לחשב את כמות העבודה הדרושה כדי להתגבר על המתחרים (הסכום שיהיה נקוב בהצעת המחיר) או את ערכו של קישור מתוך עיון במספר הזעום של התכונות הגלויות של הדפים וביצוע חישובים על פיהם.
הדבר דומה לזה שכל מה שאתה יכול לומר על מכשיר סודי אטום הם המימדים הפיסיים שלו - גובה, רוחב ועומק - והחומר והצבע של הקופסה. "הכי טוב שיש" זה לכן לא רק לא אמין לחלוטין אלא, כאמור, פשוט גם לא שימושי לחלוטין - כמו למשל ההתייחסות למספר הגולמי של הקישורים הנכנסים. ואנחנו לא חייבים להשתמש במשהו כי זה מה שיש (פעם היה לנו גרזן מאבן) אלא למצוא פתרונות יצירתיים במצב אי-הידע הנתון (שרק חמתרחב), שאינם בגדר פנטזיה שאני עוסק בהיי-טק.
את רלוונטיות הדף המקשר למשל די קל לנחש, על פי מיקומו בתוצאות החיפוש לביטוי שאנו רוצים לקדם עבורו את הדף שלנו, או על פי הסתברות המצאותם יחד של שני הביטויים (זה שמאפיין את הדף המקשר וזה שמאפיין את הדף המקושר) בטקסט שאיננו דף אינטרנט (השתייכותם "לאותו התחום" היא קישקוש).
