הקישור היוצא מהמודעה בוואלה אמנם לא מופיע כקישור נכנס בשום דף אינטרנט שמאונדקס על ידי גוגל, אבל הקישור היוצא מדף המעבר של משרד הפרסום ונכנס לאתר הלקוח כן מזוהה על ידי גוגל, בתנאי שמותקן בו אנליטיקס ובתנאי שעבר בו לפחות מבקר אחד (ולא משנה אם בין וואלה לאתר הלקוח יש שרשרת של 100 דפי מעבר).
ולכן, לא העובדה שאין לגוגל מידע על התכונות הפורמליות של הדף שבו מוצג הבאנר, שהיוצאים דרכו מתגלגלים לבסוף לאתר הלקוח, היא שמגבילה את היכולות של גוגל, אלא העובדה שאין לו מידע על זהות המבקרים (כתבתי ש"הוא נאלץ להתייחס אליהם כאל מבקר יחיד שמבקר שוב ושוב" ולא ידוע מה עוד הוא עושה ברשת).
כתבתי קודם ש"...יחד עם זאת, לא יהיה לגוגל מידע על זהותו של כל אחד מאוכלוסיית המבקרים דרך הקישור הזה, לא יהיה לו מידע על התנהגות כל אחד מהם לפני הביקור ואחריו, ויאלץ לחשב את נפח התעבורה ואת רמת שביעות רצונם כאילו כל אחד מהם הוא אותו מבקר שחוזר שוב ושוב. כך גם לגבי מה הם עשו לאחר הביקור. יתכן ומחסור המידע הזה הוא קריטי לצורך פעולת האלגוריתם המחשב את תוספת הציון ויתכן שלא, או שיפסיק להיות קריטי לאחר פיתוח נוסף."
כאמור, "הויכוח בינינו הוא על: מהו המודל היותר נכון של פעולת מנוע החיפוש גוגל, נכון להיום." הויכוח הזה לא מתנהל בתחום הידע הטכני שאתה שולט בו היטב, אלא בתחום הפרשנות לשינוי רדיקאלי במדיניות הנהלת גוגל, כפי שהיא משתקפת בשלושת השנים האחרונות בהודעות וברמזים שונים, ובעיקר בשינוי ובהרחבה ניכרת של "הנחיות גוגל למנהלי אתרים", ואתה מייצג בו אידאולוגיה (ולמרבה הצער, גם כמיהה) שמה שהיה הוא שיהיה.
