ענבל, לשאלה ששאלת אין תשובה, ובטח שלא בצורת טיפים חד-משמעיים. ההסבר מדוע אין לשאלה הזו תשובה הוא ארוך, מסובך ונוגד את האינטואיציה המקצועית הנפוצה, אבל בחרתי לפרוש אותו כאן, לתועלת כלל הקוראים.
מרבית השאלות שאינן טכניות טהורות הן בסגנון "האם הפעולה הזו תועיל לקידום בגוגל?" או "האם הפעולה הזו תזיק לקידום בגוגל?" מי ששואל שאלה כזו במסגרת ההכשרה המקצועית, בפורומים המקצועיים או בכנסים, שואל בעצם "מה גוגל רוצה?". אבל לשאלה הזו שתי רמות - ברמה הבסיסית השאלה היא "מה האלגוריתם של גוגל רוצה?", וברמה שמעליה השאלה היא "מה הנהלת גוגל רוצה?". שנים רבות חשבנו שמה שהנהלת גוגל רוצה מושתל במישרין בתוך האלגוריתם, ואין לפיכך הבדל בין שתי השאלות.
כך למשל, אם הנהלת גוגל סבורה שצפיפות מילות מפתח של, נניח 3.24%, מייצגת את הצפיפות הכי "טבעית", בעוד שצפיפות שעולה על המספר הזה או פחותה ממנו היא פחות טבעית, יחושב לדף ציון יותר נמוך מאשר אם היתה בו הצפיפות האופטימלית ה"טבעית". מקדמי האתרים ניסו לכן לנחש מה חושבים החוקרים עובדי גוגל שהיא אותה צפיפות אופטימלית, ומאחר וגוגל לא פרסמו אותה, הם נאלצו לעבוד ברמת אי-וודאות גבוהה בבואם להגיש לגוגל דף בעל טקסט שחשוב שיקבל את הציון המירבי בסעיף הזה, כדי להגדיל בעזרתו עד כמה שאפשר את ציון הרלוונטיות המשוקלל של הדף, וכדי לנצח בכך את המתחרים (שעושים בדיוק את אותו הדבר, מבלי שאיש יודע מהו באמת המספר הרצוי) ולשפר את המיקום בתוצאות החיפוש.
אלא שמזה חמש שנים לפחות מתעוררות ספקות האם הנהלת גוגל ממשיכה להשתמש רק באלגוריתם אחד ויחיד, והסיבה היא ייחוס חשיבות לשני פרמטרים גלויים (בנוסף לפרמטרים הסמויים) שמייצגים את שביעות רצון הגולשים מהביקור בדף - שיעור הנטישה וזמן השהיה. הבה נניח שהם החליטו להשתמש בשני אלגוריתמים נפרדים לדירוג תוצאות החיפוש על פי הסדר היורד של ציוני הרלוונטיות המשוקללים שלהן, שונים מאד האחד מהשני, ובאלגוריתם שלישי שמכריע איזה מהם יופעל על תוצאות החיפוש לכל ביטוי חיפוש על פי טיפוס ביטוי השאלה (למשל "הזמנת פיצה בטלפון" לעומת "מתכונים לפיצה"). רמת אי-הוודאות בסביבת העבודה של מקדם האתרים עולה עכשיו לשמים, כי גוגל לא הודיעו מה הם שני הטיפוסים, מה הם הפרמטרים הסמויים הנוספים שמייצגים את שביעות רצון הגולשים, ואפילו שמעכשיו יש שלושה אלגוריתמים ולא רק אחד.
ועכשיו בואו נחשוב על כך שאין רק שני טיפוסי ביטויי חיפוש אלא אלפים או מאות אלפים, ולכל אחד מהם מותאם אלגוריתם דירוג נפרד ושונה מרעיו. התשובה לשאלה "מה גוגל רוצה?" היא תלויית ביטוי חיפוש, ויישום הניסיון המוצלח של מקדם אתרים אחד עלול להזיק לקידום עבור ביטוי חיפוש אחר, ויזיק בוודאות כאשר שני הטיפוסים שונים מאד האחד מהשני.
במשך שנים רבות ניתן היה לעקוף את הבעיה הזו ולקדם לצמרת, לכל ביטוי חיפוש, באמצעות קישורים מלאכותיים שמספרם הרב, והשונה, יוצר פערים בציוני הרלוונטיות של תוצאות החיפוש. אבל לפני כשנה גוגל יצא ב"מבצע ביעור חמץ" כפוי על מקדמי האתרים שנועד להסיר את הקישורים "שאינם טבעיים", והם הרי מרבית הקישורים שברשת - אולי אפילו יותר מ-90%. מדוע? כי הנהלת גוגל לא מאושרת מזה שהיה כל כך קל לתחמן את תוצאות החיפוש, ומשום שלגוגל עולה כסף לחשב מדי כמה שעות או ימים שערכו של קישור הוא 0.
מתן התשובה לשאלה "מה גוגל רוצה?" נתקל אם כן, ובהדרגה, במחסום בלתי פתיר - בעיית זיהוי טיפוס ביטוי השאלה ומאפייני האלגוריתם הספציפי המשודך לו. לעומת זאת, התשובה לשאלה, ברמת העל, "מה הנהלת גוגל רוצה?" היא שעבודת ההתנגדות לתחמון תוצאות החיפוש עולה לגוגל הון רב, שריבוי האלגוריתמים אמנם יקשה מאד על מקדמי האתרים לתחמן את גוגל, אבל אין להנהלת גוגל מנוס מנטישת שיטת הדירוג שמבוססת על קישורים כי באמצעותה ניתן לעקוף את ריבוי האלגוריתמים.
על פי הסימנים המצטברים בשלושת השנים האחרונות, הנהלת גוגל החליטה להשתחרר אפילו מהצורך לקבוע לאיזה טיפוס שייך ביטוי חיפוש נתון ואיזה אלגוריתם ספציפי יש לשדך לו. מעכשיו לקוחות גוגל - אוכלוסיית הגולשים בתוצאות החיפוש לביטוי חיפוש נתון, הם שקובעים זאת. תוצאת החיפוש היותר רלוונטיות היא זו שאוכלוסיית הגולשים בה מביעה יותר שביעות רצון ממנה מאשר מתוצאות החיפוש המתחרות.
מדידת רמת שביעות הרצון שלהם מכל תוצאת החיפוש היא שקובעת את הדירוג בתוצאות החיפוש, ואלגוריתם נפרד לכל ביטוי לומד לבד, על פי עקרונות הפעולה של אינטליגנציה מלאכותית, איזה איתותים של שביעות או אי-שביעות רצון הפגינה אוכלוסיית המבקרים בכל תוצאת חיפוש, ומה הייתה עוצמת כל איתות. למקדמי האתרים אין גישה לאיתותים הללו, כי מרביתם מתרחשים לאחר הביקור ומחוץ לאתר (למשל שיעור הביקורים החוזרים מתוך סימניות בדפדפן של מי שביקרו לראשונה לאחר ששאלו ביטוי מסויים בגוגל).
חסימת המידע אודות רמת שביעות הרצון של אוכלוסיות הגולשים מכל תוצאת חיפוש מנטרלת לחלוטין, כאמור, כל אפשרות להשיב על שאלות ברמת ה"מה (האלגוריתם של) גוגל רוצה?", מעבר לכך שיש אלגוריתם נפרד וכללי (שהוא ניוטרלי לביטוי החיפוש) שרוצה קוד תקין ומבנה היררכי בנוי כהלכה. הסיבה היא שאפילו אנשי גוגל לא יודעים מראש מה רוצה (מה הן ההעדפות של) אוכלוסיית גולשים ששואלת ביטוי חיפוש נתון, מה עוד שגם ההעדפות הללו עלולות להתפלג באופן קיצוני בין אוכלוסיות אחדות ששאלו את אותו ביטוי חיפוש, אבל מתוך כוונות שונות.
קידום אתרים, נגד המתחרים בתוצאות החיפוש, הופך לעבודה שנועדה לשפר (ללא גבול, כי גם המתחרים ממשיכים לשפר) את רמת שביעות רצון לקוחות גוגל - הגולשים. המיומנות של יצירת קישורים מלאכותיים בסיטונות כבר לא רלוונטית. מעתה דרושים יוצרי תוכן מליגת העל שקשובים היטב להעדפות הספציפיות של אוכלוסיות גולשים מגוונות, ולא מפנטזים מה הן ההעדפות הללו. יש להניח שהם יבואו מקרב הקופירייטרים היותר מוכשרים של משרדי הפרסום המובילים.
