Question

שאלה לגבי מבנה התוכן בדפי האתר וכתיבתם על ידי קופי רייטר:

הרי ברור שגוגל הולך בכיוון של בדיקה מדוקדקת של מבנה התוכן גם מבחינה תחבירית כמו לדוגמא: מתי לרדת חצי שורה אחרי נקודה בסוף משפט או לעשות רווח ולהמשיך, מתי נגמרת פסקה ומתחילה פסקה חדשה, מתי עושים כותרת גדולה ומתי קטנה יותר, מתי להדגיש משפט בתוכן ומתי לא.

השאלה היא האם אני צריך לדרוש מהקופירייטר שלי שישלח לי מאמרים כבר מובנים ועברו בדיקה לשונית ותחבירית.

והאם בכלל גוגל אכן יודע לבדוק דברים כאלו בארץ.

תודה לצוות התותח של אסק פבל

Answer 1

זה לגמרי לא ברור ("...שגוגל הולך בכיוון של בדיקה מדוקדקת של מבנה התוכן גם מבחינה תחבירית"). מדוע אתה חושב ככה? אולי שפה נכונה, מדוייקת ועשירה תהיה "גבוהה מדי" ולא מובנת לאוכלוסיית מבקרי אתר מסויים?

Comments

אני לא מדבר על שפה גבוהה אני מדבר על ניקוד נכון, כותרות נכונות, מרווחים נכונים.

---

כאמור, זה לגמרי לא ברור. בשנתיים-שלוש האחרונות כמעט כל הכותבים, השואלים ומגיבים בפורומים כותבים "כדי" במקום "כדאי". אני תוהה האם מי מהם ומדומיהם עוד מבין למה אני מתכוון כאשר אני כותב "כדאי".

יתר על כן, אני נתקל פה ושם בשיר (poem) שנראה בדפוס כאילו הוא חורג מכל כללי "הניקוד הנכון, הכותרות הנכונות והמרווחים הנכונים". דוגמא נפוצה היא מילה בסוף שורה קצרה שמתחילה למעשה את המשפט שבשורה הבאה.

Answer 2

אני אמליץ לך לבקש את התוכן בדוק וערוך, ונראה שהכוונה שלך היא ל readability מדובר בביטוי מאוד משמעותי בכל הקשור להבנה וקריאה חלקה של התוכן וכמו כן לחווית המשתמשים באתר.
אני באופן אישי נוטה להעביר לעורך לשוני את רוב התכנים טרם עלייתם לאתר(לפחות, למרות שאין הוא עוסק ב readability או UE)

Comments

מנשה, אתר של חברה מסחרית שעוסקת בסידור הגירה לאוסטרליה נזקק לרמות readability שונות עבור שווקי יעד מדרום אפריקה, ישראל וסין בדפים שבהם הוא מדריך את המבקרים איך למלא את הטפסים הרשמיים האחידים, שהם כמובן באנגלית.

---

עד כה הייתי בטוח שמדובר בסוג של סטנדרט קבוע או סוג של הרגלים דיי בינלאומיים המבוססים על מחקרים כאלו ואחרים(מהוא אורך המשפט הכי נוח לקריאה, וכו).
למרות זאת אינני מומחה בכל הקשור ל UE (הידע דיי תיאורטי ומבוסס על כמה עשרות שעות של סדנת וידאו אינטרנטיות).

אם אתה אומר שיש ביניהם הבדל אשמח לעיין בהרחבה ולדעת מה מבדיל בין 2 המקרים שהצגת, ואיך ההבדל משפיע על סידור\מבנה התוכן בדף

---

במקרה שתיארתי מדובר אך ורק בגודל אוצר המילים הטיפוסי של מגיש בקשה להגירה לאוסטרליה: אנגלית היא ממילא שפת האם והלימודים של מגישי הבקשה בדרום אפריקה, היא השפה הזרה הראשונה הנלמדת ונבחנת לתעודת בגרות בישראל, והיא ידועה רק למעטים מתושבי סין. תוכנה אוטומטית להערכת איכות תוכן הטקסט של הדף היתה ודאי מדרגת גרוע את הדף המיועד להדריך (!) את תושבי סין איך למלא את הטפסים ומשבחת את הדף המיועד לתושבי דרום אפריקה.

הדוגמא שנהגתי להציג בשנים האחרונות על המתח שבין האיכות האובייקטיבית של טקסט לבין השיפוט הסובייקטיבי של אוכלוסיית משתמשי גוגל ששאלה ביטוי חיפוש מסויים הייתה זו: הבה נניח ש-10,000 תושבי ארה"ב שואלים מדי חודש "האם זה נכון שכל היהודים רוצחים?" האם הם יעדיפו דף ובו מאמר ארוך, רהוט ומנומק היטב המציג את תולדות האנטישמיות ושנכתב על ידי פרופסור מכובד מאוניברסיטה נוצרית, על פני דף ובו רק המשפט הקצר: "כן. זה נכון וגם ידוע לכולם מאז שהם רצחו את אדוננו ישו."

להערכתי, גם גוגל בחר להעריך באופן פרדוקסלי את איכות תוכן הטקסט של דפי האינטרנט על פי שיפוט האוכלוסיות המגוונות משתמשי גוגל ולא על פי סטנדרטים אובייקטיביים של איכות הטקסט.

---

נראה שלא קראת את שאלת השואל, אינני רואה שהוא דן על אוצר המילים

---

ודאי שקראתי. בדיוק בשביל זה הבאתי את כל הדוגמאות: שימוש באוצר מילים דל במיוחד מחייב גם חריגה מכללי הדקדוק (כי אחרת הקורא חייב לדעת מראש את כל ההטיות של הפעלים שבאוצר המילים, ואז אוצר המילים כבר לא דל); כתיבת שירה יכולה לציית לכל חוקי הדקדוק או למרוד בהם לצורך האפקט השירי; כתיבת המסר שהציבור מצפה לשמוע מחייבת גם בחירה של גודל אוצר המילים שברשות אותו ציבור, וכו'. אז מה הטעם להקפיד על הנקודות שציין השואל אם לא יתכן פתרון אחיד ומוסכם לנקודות שאני ציינתי?

מה שמזכיר לי את המחזה הסטירי של קרל קראוס על האישה הפשוטה שכותבת מכתב לבעלה בחזית (מלחמת העולם הראשונה - עברו שנתיים והוא עוד לא חזר לחופשה) ובו היא מבשרת לו, בשגיאות כתיב מרובות (שצריך לתת להן ביטוי קולי איכשהו כי זה מחזה) שהיא מצפה למאורע משמח ממישהו אחר.